יפוי כח מתמשך
זה עתה נולד במשפט הישראלי מסמך משפטי מחייב עם פוטנציאל מרחיק לכת עבור כולנו ושמו בישראל יהיה: יפוי כח מתמשך.
מקומו על מדף המסמכים המשפטיים יהיה בין "צוואה" (מסמך הנכנס לתוקף עם מותו של המצווה) לבין "הנחיות רפואיות מקדימות" (מסמך החל על מצבים רפואיים של חולה הנוטה למות).
יפוי כח מתמשך מאפשר לחותם לקבל מראש החלטות לגבי מצבים עתידיים במועד בו לא יוכל לבטא את רצונותיו.
רקע: יפוי כח רגיל הינו מסמך משפטי בו אדם ("הממנה") ממנה אדם אחר לפעול בשמו ("מיופה הכח"). יפוי כח רגיל אינו תקף ברגע שנגרע כשרותו של הממנה, אלא אם כן מדובר ביפוי כח שנועד להבטיח זכותו של אחר. דהיינו: אם הממנה לא מבין את טיב השליחות ותוצאותיה (למשל, מפאת התדרדרות במצב הקוגנטיבי, חוסר הכרה עקב תאונה וכו') יפוי כח רגיל לא יהיה תקף עוד.
בענייני רפואה, המחוקק נתן כבר את דעתו למצבים רפואיים בסוף החיים, בדמות "הנחיות רפואיות מקדימות", מסמך המפרט רשימת מצבים רפואיים, לגביהם על החותם לאשר כי יבוצע בו פעולות להארכת חייו באמצעים מלאכותיים, או לא. פירוט על מסמך זה כאן. אך מסמך זה חל רק על החלטות רפואיות לגבי מי שמודגר על פי חוק כ-"חולה הנוטה למות" ולמעשה אינו נותן מענה למי שמגיע למצב בו לא יכול לבטא את רצונותיו, כאשר אינו מוגדר כחולה הנוטה למות. לכך יש כיום פתרון – ביפוי כח מתמשך.
בעניינים אישיים, כגון: טיפול בממנה כאשר לא יהיה כשיר (למשל – טיפול בבית עם עובד זר או אשפוז במחלקה סיעודית), זהות האפוטרופוס, במקרה ויהיה צורך למנות אפוטרופוס בעתיד, החלטות כספיות (כגון המשך מתן סיוע כספי לבן משפחה) – יש היום פתרון – ביפוי כח מתמשך.
בענייני רכוש: עבור אדם שאינו יכול לקבל החלטות ניתן למנות אפוטרופוס. אפוטרופוס נתון לפיקוח של האפוטרוס כאשר על האפוטרופוס לדווח למשרד המשפטים פעם בשנה אודות המצב הכלכלי של האדם אשר עבורו מונה אפוטרופוס. מעבר לכך, ההחלטות של האפוטרופוס בנושאי רכוש נתונים לשיקול דעתו הבלעדי, כאשר אין כל חובה להתחשב ברצון האדם אשר עבורו מונה לשמש כאפוטרופוס. ביפוי כח מתמשך, הממנה רשאי ליתן הוראות ברורות באשר למה יעשה ברכושו כאשר לא יוכל לקבל החלטות בנושא.
ביפוי כח מתמשך, הממנה מסמיך את מיופה הכח לפעול בשמו ונותן הנחיות מחייבות בכל תחום העולה בדעתו. היפוי כח יכול להיות כוללני או מצומצם, יכול לחול על ענייני רכוש ו/או עניינים אישיים ו/או עניינים רפואיים. הממנה יקבע מתי יפוי הכח יכנס לתוקפו (למשל, על פי חוות דעת רופא, או על פי שיקול דעת בני משפחה או בעת הגיעו לגיל מסויים – הרשימה אינה סגורה). בנוסף, המחוקק, בהבינו כי מדובר במסמך משפטי יוצא דופן, המסמיך אדם לפעול בשם הממנה, כאשר הממנה כבר נעדר היכולת לפקח על פעולותיו, קבע את האפשרות שמיופה הכח יהיה מחוייב להודיע לאדם נוסף ("המיודע"), כאמצעי בקרה נוסף על מיופה הכח.
מי יכול להיות מיופה כח?
המחוקק ער לסכנה של ניצול לרעה של יפוי כח מתמשך. על כן, מי שהוא לקוח מוגבל או שהוכרז כפושט רגל, לא יכול להתמנות כמיופה כח לענייני רכוש. אדם גם לא יוכל לשמש כמיופה כח עבור יותר מ-3 אנשים, אלא אם כן הוא קרוב משפחה שלהם.
מתי ניתן לחתום על יפוי כח מתמשך?
אדם מעל גיל 18 שהוא כשיר. אם יש ספק לגבי כשירותו, יש לצרף ליפוי כח מתמשך אסמכתא רפואית המעידה על מצבו הקוגנטיבי של החותם.
איך חותמים על יפוי כח מתמשך?
יפוי כח מתמשך הינו טופס מקוון, אשר יאומת על ידי עורך דין שהוכשר לכך. לאחר משלוח מקוון של הטופס, יש להמציא את הטופס המקורי החתום למשרד המשפטים. יפוי הכח המתמשך יישמר במאגרי משרד המשפטים ויהווה מסמך מחייב המבטא את רצון הממנה, גם כאשר כבר לא יהיה כשיר. כך, למשל, גם אם אדם אחר יגיש בקשה לבית משפט למינוי אפוטרופוס עבור הממנה, הדבר יובא לידיעת משרד המשפטים אשר יפעל למנות אפוטרופוס בהתאם להנחיות הממנה ביפוי כח מתמשך.
יפוי כח מתמשך ייתן מענה לכל אדם המוטרד באשר למה יעשה בו ובענייניו במידה וכבר לא יוכל לקבל החלטות בעצמו. מכאן שיש לשקול היטב את זהות מיופה הכח ואת תוכן יפוי הכח המתמשך.