דיור מוגן הינו פתרון מגורים בגיל השלישי, הנותן מענה לקשישים עצמאיים שאינם רוצים להמשיך להתגורר בבתים שנועדו למשפחה, כשהם רק זוג או כשהם לבדם. במוסד של דיור מוגן, לרוב יקבל הקשיש דירת חדר כאשר במקום יש אפשרות לפתח חיי חברה, לקבל ארוחות מוכנות, טיפול במקרה חירום ושירותי שמירה. המגורים בקהילה סגורה קורצים לאנשים רבים, אשר כבר לא זקוקים למרחבים של דירת מגורים רגילה, ומחפשים את קרבתם של אחרים.
לרוב, המעבר ליחידת דיור מוגן הוא למעשה רכישת זכות בנכס, עם כל הכרוך בכך. כמובן שנדרשים לחתום על חוזה ובמקומות רבים, נדרש הקשיש להפקיד פקדון, וכן לשלם דמי שכירות חודשיים. לרוב, מוסד הדיור המוגן ינכה מסכום הפקדון אחוז מסויים בסוף כל שנת שהות, עד לגבול מסויים קבוע מראש, כאשר היתרה תוחזר לקשיש בעת עזיבתו את היחידת מגורים. אם העזיבה היא עקב פטירתו, חו"ח, תוחזר יתרת הפקדון לעזבונו.
מבחינה משפטית, המעבר לדיור מוגן הוא בראש ובראשונה עסקת מקרקעין, עם תוספות. החוזה בדרך כלל נוטה לטובת המקום, המתפקד כעסק לכל דבר, ועולה הצורך לוודא כי זכויות הדייר נשמרות – הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אנושית. בדיוק כמו שמרבית הצדדים לעסקאות מקרקעין נפוצות (רכישה/מכירה של דירת מגורים) מיוצגים על ידי עורכי דין כך גם מומלץ להתסייע בייצוג משפטי בהקשר של המעבר לדיור מוגן.
יוער: החוזה שעליו נדרש הקשיש לחתום לשם קבלת זכות המגורים בדרך כלל כולל לא רק את נושא התשלום והיקף השירותים להם זכאי הקשיש אלא גם מתייחס לבטחונות, הדרך בה הפקדון שומר על ערכו, אפשרות מעבר למחלקה סיעודית במידת הצורך (בהנחה שיש במוסד מחלקה כזו) בנוסף לתנאים מהותיים נוספים בקשר למגורים באותו מוסד. מכאן שלמעבר לדיור מוגן השלכות כלכליות לא רק על הדייר אלא גם על משפחתו.
המבקש לעבור לדיור מוגן חייב לכלכל את צעדיו ולודא כי בידיו האיתנות הכלכלית לעמוד בהוצאות הכרוכות במעבר (הפקדת הפקדון, התשלום החדשי והוצאות המחייה). כמו כן, חובה לוודא כי הזכויות המשפטיות מוגנות, בין אם על ידי ערבות בנקאית או על ידי רישום הערת אזהרה על יחידת הדיור.
רק כך מי שנכנס לדיור מוגן יזכה בשקט הנפשי הנדרש כדי לחיות את החיים הטובים הנכספים.