הורים מזדקנים – מה עושים?
את משמעות השלבים השונים בחיינו לא תמיד ניתן להבין עד שמגיעים לאותו שלב. בדומה להולדת ילדים, שכמה שקוראים על זה ורואים את זה מסביב, לא מבינים את המשמעות העמוקה עד שלא חווים את זה, כך גם ההזדקנות. בוגרים טועמים את הטעימה הראשונה של ההזדקנות באמצעות הוריהם. תחילה במראה, בשינויים הקלים בתפקוד היום-יום, בשמיעה, בראייה, בזכרון. נופלים, שוברים עצם, לא משתקמים בקלות. הילדים, שכל חייהם זכו לטיפול הוריהם, לאט לאט מתחלפים בתפקיד ומתחילים הם לטפל בהוריהם.
מה עושים?
אם ההורים עדיין עצמאיים, לא צריך לעשות כלום, מלבד לוודא כי הם מקבלים את מלוא זכויותיהם הפנסיוניות וזכויותיהם בביטוח לאומי. בשלב זה, האפשרות של מעבר לדיור מוגן עדיין פתוחה בפניהם. אם ההורים בוחרים באפשרות זו, יש לכך השלכות משפטיות וכלכליות שרצוי לברר אותם ולהכונן אליהם מבעוד מועד.
אם ההורים אינם עצמאים, יש לבדוק את זכויותיהם על פי פוליסות ביטוח סיעודי, את זכאותם לעובד זר, ובמידת הצורך, אם ההורים כבר אינם יכולים לדאוג לעצמם, את הצורך במינוי אפוטרופוס.
יש מצבים בהם ההורים אינם יכולים לדאוג לעצמם ואין רצון או אפשרות כלכלית לממן מטפל זר . במקרים אלה, יש לבדוק את האפשרות של מעבר לבית אבות מטעם המדינה, כאשר ההליך הפרוצדוראלי מתבצע דרך משרד הבריאות. יש לזכור כי בני המשפחה נדרשים לשאת בחלק מהמימון של השהות בבית אבות.
תוחלת החיים רק עולה ורצוי להתכונן לחיים בגיל השלישי, מכל הבחינות, לא רק מבחינה משפטית.