העסקת מטפל סיעודי זר רווחת יותר מתמיד. החוק קובע כי גם לו, כמו לכל עובד ישראלי אחר, מגיעות זכויות סוציאליות. האירוניה היא שדווקא כאשר הקשיש נזקק לטיפול ונמצא בשיא חולשתו הפיסית או הנפשית, דווקא אז חלות עליו, באופן ישיר, חובות מעביד כלפי עובד.
ברוריה, אלמנה נכה, נזקקה לסיוע של מטפל זר. איריס, בתה של ברוריה, פנתה בדרכים המקובלות לקבלת היתר העסקה, איתרה חברת השמה שתפנה אליה מועמדים פוטנציאליים ולבסוף בחרה במייקל, אזרח רומניה, כמועמד מתאים.
מייקל החל לטפל בברוריה בביתה. עבודתו נמשכה כ-18 חודשים, עד אשר מצבה של ברוריה התדרדר ואיריס נאלצה לאשפזה במחלקה סיעודית. בשלב זה, כבר לא היה צורך בשירותיו של מייקל והעסקתו הופסקה.
עברו מספר שנים. ברוריה נותרה במחלקה הסיעודית ומייקל בינתיים סיים את תקופת השהות החוקית שלו בישראל ושב לרומניה. מה רבה הייתה הפתעת איריס לקבל בדואר רשום את תביעתו של מייקל כנגד ברוריה. בתביעתו, דרש מייקל תשלום עבור ימי חופש, הפרשות לפנסיה, שעות נוספות, דמי הבראה ועוד זכויות סוציאליות המגיעות לו כדין. על אף התקופה הקצרה בה עבד מייקל, תביעתו הסתכמה באלפי ₪, בתוספת דרישה לשכ"ט עו"ד.
בעוד איריס מנסה להבין את מהות התביעה, נפטרה ברוריה, והתביעה הופנתה, כדין, כנגד עזבונה של ברוריה ז"ל.
מה עושים?בטרם העסקת מטפל זר, יש לודא מהן מלוא הזכויות המגיעות לו ממעסיקו הישיר. מומלץ לערוך חוזה עבודה שיכלול את הגדרת תפקידי המטפל, ימי החופשה, שעות המנוחה, גובה השכר ומועדי התשלום, הפרשות לפנסיה ועוד. כמו כן, כדאי לנהל פנקס תשלומים מסודר המפרט ביצוע כל תשלום שכר, תשלום חריג ואירוע מיוחד, תוך החתמת המטפל על אישור קבלתם. מומלץ לשמור את כל הניירת לפחות 7 שנים מתום העסקת המטפל.
מסקנה:. הדאגה לשלומו של הקשיש חייבת לכלול מודעות למעמדו כמעסיק הישיר של המטפל הזר ויש להערך לכך בהתאם.
